Vayedaber

Baba Kama

Daf 23a

משנה: מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם וְלַשּׁוֹאֵל וְלַנּוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר נִכְנְסוּ תַחַת הַבְּעָלִים. מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְתָם מְשַׁלֵם חֲצִי נֶזֶק. קְשָׁרוֹ בְעָלָיו בַּמּוֹסֵירָה וְנָעַל בְּפָנָיו כָּרָאוּי וְיָצָא וְהִזִּיק אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד חַייָב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר תָּם חַייָב וּמוּעָד פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו וְשָׁמוּר הוּא זֶה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר 23a אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין.

Traduction

Si un homme remet son bœuf à un gardien gratuit, à celui qui l’emprunte (pour les travaux du champ), à un gardien salarié, ou à un loueur, tous ces individus remplacent le propriétaire; ils paient donc le dommage entier, si le bœuf qui l’a causé est un muad, et la moitié du dommage s’il est un tam. Le propriétaire attache le bœuf par une corde, ferme la porte derrière lui, selon l’usage, et le bœuf sort et cause du dommage (qu’il soit tam ou muad), le propriétaire est condamné au paiement dit R. Meir (145)Texte du Talmud Babli., R. Juda dit: il est condamné pour un tam et non pour un muad car selon les termes de la Bible (ibid.), il est fautif si le propriétaire ne l'a pas gardé; or, en ce cas il l’a gardé. R. Eliézer dit: il n’y a pas d’autre garantie suffisante pour un muad que le couteau (146)Le mieux est de l'égorger et le manger..

Pnei Moshe non traduit

מתני' מסרו לשומר חנם. עד שלא הזיק:

יצא והזיק. שפשעו בשמירתן ויצא והזיק:

נכנסו תחת הבעלים. מתחייבין בנזקו כמו הבעלים:

ונעל בפניו כראוי. בדלת שיכולה לעמוד ברוח מצוי' ושמירה פחותה היא:

אחד תם ואחד מועד חייב. דס''ל לר''מ דתם שמירה מעולה בעי כמו במועד:

ומועד פטור. מצד העדאה שבו אבל צד תמות במקומה עומד' ומשלם ח''נ ובמועד הוא דגלי קרא ולא ישמרנו דלא עביד ליה שמירה כלל הא אם שמרו שמירה כל דהוא פטור מצד העדאה. אין לו שמירה. למועד:

אלא סכין. שישחטנו. ושלש מחלוקת בדבר לרבי מאיר שמירה פחותה לאו כלום הוא וחייב בין בתם בין במועד ושמירה מעולה פטור הוא בשניהן. ולר' יהודא מצד העדאה שבו פטור הוא בשמירה פחותה אבל על צד תמות שבו חייב עד שישמרנו שמירה מעולה ולר''א במעולה נמי חייב והלכה כר' יהודה ומיהו מצוה לכתחילה לשחוט שור המועד כדי לסלק ההיזק:

משנה: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה וְנִמְצָא עוּבְרָהּ בְּצִידָּהּ וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נְגָחָהּ יָֽלְדָה אִם מִשֶּׁנְּגָחָהּ יָֽלְדָה מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק לַפָּרָה וּרְבִיעַ לַוְולָד. וְכֵן פָּרָה שֶׁנָּֽגְחָה אֶת הַשּׁוֹר וְנִמְצָה וַולְדָּהּ בְּצִידָּהּ וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נָֽגְחָה יָֽלְדָה אִם מִשֶּׁנָּֽגְחָה יָֽלְדָה מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִן הַפָּרָה וּרְבִיעַ מִן הַוְולָד.

Traduction

Si un bœuf tam a tué une vache, et l’on trouve son petit mort à côté d’elle, sans qu’on puisse savoir si le petit est né avant ou après le coup reçu, le propriétaire du bœuf paie pour la vache la moitié du dommage et pour le petit il paie le quart (150)''Si le petit est né avant le coup, il n'est pas mort par là, et le défendeur ne doit rien; s'il est né, après le coup, celui-ci a fait avorter la vache, et le défendeur doit payer la moitié du dommage pour le petit comme pour la mère. Vu le doute il paie le quart.''. Si une vache a tué un bœuf, et l’on trouve son petit à côté d’elle sans qu’on sache si la naissance a eu lieu avant ou après le coup, le demandeur peut se faire payer à l’égard de la vache toute la moitié du dommage, mais à l’égard du petit il ne peut se faire payer que le quart.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שור שנגח את הפרה. המעוברת ונמצא עוברה בצדה מת:

אם עד שלא נגחה ילדה. ולא היה מחמת הנגיחה אם משנגתה ומחמת נגיחה הפילתו:

ורביע נזק לולד. דתם משלם חצי נזק והאי ולד מוטל בספק הוא וחולקין ומפרש בבבלי דמתני' סומכוס הוא דאמר ממון המוטל בספק חולקין אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המוציא מחבירו עליו הראיה והלכה כחכמים ואפי' ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא וכן פרה שנגחה את השור וכו' מפרש בגמרא:

הלכה: מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם כול'. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. שְׁמִירַת נְזָקִין כִּשְׁמִירַת שׁוֹמֵר חִנָּם. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָן. שְׁמִירַת נְזָקִין כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. מָסַר שׁוֹר לְשׁוֹמֵר חִנָּם. יָצָא וְהִזִּיק פָּטוּר. יָצָא וְנִטְרַף פָּטוּר. לְשׁוֹמֵר שָׂכָר. יָצָא וְהִזִּיק חַייָב. יָצָא וְנִטְרַף פָּטוּר. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָן. מָסַר שׁוֹר מוּעָד לְשׁוֹמֵר חִנָּם. יָצָא וְהִזִּיק חַייָב. יָצָא וְנִטְרַף פָּטוּר. לְשׁוֹמֵר שָׂכָר. יָצָא וְהִזִּיק חַייָב. נִטְרַף חַייָב. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וַהֲלֹא שָׁמוּר הוּא וְהַתּוֹרָה מְחַייְבַתּוּ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כָּל שְׁמִירָה שֶׁאָֽמְרָה תוֹרָה אֲפִילוּ הִקִּיפוֹ חוֹמַת בַּרְזֶל אֵין מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ אֶלָּא בְגוּפוֹ. לְפִיכַךְ רוֹאִין אוֹתוֹ אִם רָאוּי לִשְׁמִירָה פָּטוּר וְאִם לָאו חַייָב.

Traduction

R. Eléazar dit: selon R. Meir, la surveillance à l’égard des dommages équivaut à la responsabilité (nulle) du gardien gratuit (147)Ce gardien n'est responsable que de son imprudence.; selon R. Judan au contraire, cette surveillance égale la charge d’un gardien payé (148)Selon lui, il faut surveiller les bœufs, qu'ils ne sortent pas et ne nuisent pas, comme fait le gardien payé.. R. Eléazar dit qu’il y a aussi une autre conséquence: selon R. Meir, si l’on a livré à un gardien gratuit le bœuf qui cause un dommage, le maître bénéficie de cet état, et il est dispensé de payer; de même si le bœuf est sorti et a été blessé, le gardien (non préoccupé de le préserver) n’aura rien à payer. Si on l’a livré à un gardien payé, puis le bœuf est sorti et a blessé, le gardien est responsable; si le bœuf a été blessé, le gardien (non préoccupé de ce point) est dispensé de payer. R. Eléazar dit ensuite: selon R. Judan, si l’on a livré un bœuf même muad à un gardien gratuit, puis ce bœuf est sorti et a causé un dommage, le gardien en est responsable (149)La surveillance ordinaire du gardien gratuit ne suffit pas., si le bœuf même a été blessé, le gardien n’est pas responsable. Si l’on a livré le bœuf à un gardien payé, celui-ci est en tous cas responsable de l’animal, qu’il ait nui, ou qu’il ait été blessé. R. Eliézer dit: il n’y a pas d’autre moyen de garder le muad que de l’égorger''. Selon lui, la surveillance dont parle le verset précité, ne sert à rien, si même on l’entoure d’un mur de fer; nous estimons donc qu’il faut réduire le corps (l’égorger). Il résulte de cette dernière règle que si l’on a cru pouvoir répondre de la surveillance, et que cependant le bœuf a échappé et blessé, le maître est dispensé de payer; sinon, il est tenu de payer.

Pnei Moshe non traduit

גמ' דברי ר''מ שמירת נזקין כשמירת שומר חנם. לדברי רבי מאיר דמחייב בשמירה פחות' בשניהם לא תימא משום דסבירא ליה דסתם שוורים לא סגי להו בשמירה פחותה דא''כ דתלינן טעמיה דרבי מאיר בהא הוה קשה מ''ט דר' יהודה דאי משום דס''ל דבשמירה פחותה סגי מ''ט בתם הוא דמיחייב הלכך צריך לפרש דאיפכא ס''ל דהיינו טעמייהו דר''מ ס''ל שמירת נזקין כש''ח דבשמירה פחותה היא דש''ח אינו מתחייב אלא בפשיעה ואי שמר בשמירה כל דהוא סגי וה''נ בשמירת נזקין וכלומר דסתם שמירה שהשוורים משומרין הן שלא יצאו ויזיקו בשמירה פחותה היא דבכי הא סגי ובכי הא נמי בעי וכשבא הכתוב במועד ולא ישמרנו הוסיף בזה שמירה דדוקא שמירה מעולה הוא דבעינן בנזקין וממועד ילפינן לתם דגזירת הכתוב הוא דאם לא שמרו בשמירה מעולה מיחייב:

דברי ר' יודן. אבל לר' יהודא איפכא הוא דס''ל סתם שמירת השוורים שלא יצאו ויזיקו בשמירה מעולה היא דוקא כשמירת ש''ש דשמירה מעולה הוא דצריך שלא יבא לידי גניבה ואבידה וה''נ בסתמא ג''כ לענין נזקין וכשבא הכתוב במועד ולא ישמרנו לא בא אלא להקל עליו דבשמירה פחותה ששמר מיפטר בכך אבל בתם נשאר בחיובו כסתם שמירת נזקין דשמירה מעולה היא וס''ל לר' יהודה דלא ילפינן תם ממועד לענין זה דולא ישמרנו משמע לזה ולא לאחר ולפיכך בתם חייב ובמועד פטור:

דברי ר' מאיר. ועוד שמענו מדבריהם דיש נ''מ לענין חיוב השומרין בשור המזיק דלדברי ר''מ דס''ל סתם שמירת שוורים לענין נזקים בשמירה פחותה סגי אלא דבבעלים גזירת הכתוב הוא דאינהו בעי למינטריה בשמירה מעולה. והשתא אם מסר שורו לש''ח ושמרו בשמירה פחותה כדינו דשומר חנם בעלמא ויצא והזיק לאחרים פטור השומר דהא מאי דעליה רמיא למיעבד עביד. ומתני' דקתני נכנסו תחת הבעלי' בשפשע ולא שמר כלל מיירי כדפרישית במתני':

יצא ונטרף. שהוזק הוא מאחרים ונטרף פטור בלאו הכי פטור הוא דמסתמא כשהוא יודע שהוא נגחן אדעתא דלא יזיק הוא לאחרים קביל עליה נטירותא אבל שלא יוזק מאחרים לא אסיק אדעתיה ולא קביל עליו נטירותא להא:

לשומר שכר יצא והזיק חייב. דשומר שכר שמירה מעולה בעי למינטר כדין שומר שכר בכל מה שימסרו לו לשמור:

יצא ונטרף פטור. כדאמרן:

דברי ר' יודן. ולדברי ר' יהודה ששמענו דס''ל דסתם שוורים בשמירה מעולה הוא דנשמרים אלא דבבעלים הקל עליהן הכתוב במועד והשתא אם מסרו לש''ת ומועד ל''ד קאמר אלא כלומר אפילו מועד ושמרו בשמירה פחותה ויצא והזיק חייב דלענין נזקין שמירת ש''ח בעלמא לא מהני:

יצא ונטרף פטור. דהא לא קביל עליה:

לשומר שכר. לעולם חייב אפילו ביצא ונטרף דהואיל ושקיל שכרא אדעת' למנטר שמירה מעולה ואי הוה מנטר ליה לא יצא:

אמר ר' לעזר. ר' אליעזר דמתני' הוא ומפרש טעמיה דהלא שמור הוא אלא שהתורה חייבתו וכלומר דמפרש ולא ישמרנו דקרא שאינו מועיל לו שמירה דכיון שהועד שוב אין שמירה לזה וכדמסיק כל שמירה שאמרה תורה אינו מועיל אפי' מקיפין אותו בחומת ברזל לשומרו שלא יצא:

ואין משערין אותו אלא בגופו. כלומר לשוחטו:

לפיכך. הש''ס קאמר לה מדנקט ר''א אין משערין וכו'. ש''מ נמי דאם שיערו אותו שאינו צריך לשוחטו אלא ראוי לשמירה הוא עדיין כשישמרו אותו בשמירה מעולה ביותר וסמך ע''ז ולא שחטו ויצא והזיק פטור דבמשערין תלה הדבר:

הדרן עלך פרק שור שנגח ארבעה וחמשה

Baba Kama

Daf 23b

הלכה: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה כול'. וְכִי כָל הַפָּרוֹת מַפִּילוֹת. נְהַלֵּךְ בָּהֶן אַחַר הָרוֹב וֶאֱמוֹר. מַחְמַת נְגִיחָה הִפִּילָה. זֹאת אוֹמֶרֶת 23b שֶׁלֹּא הִילְּכוּ בְּמִידַּת הַדִּין בַּמָּמוֹן אַחַר הָרוֹב אֶלָּא בְּמִיעוּט. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּמָקוֹם אַחֵר הִילְּכוּ בְּמִידַּת הַדִּין בַּמָּמוֹן אַחַר הָרוֹב. כְּהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי אָחָא. גָּמָל הָאוֹחֵר בֵּין הַגְּמָלִים וְנִמְצָא שָׁם אֶחָד מֵת חַייָב. אֲנִי אוֹמֵר. בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה הֲרָגוֹ.

Traduction

Puisque d’ordinaire les vaches ne vêlent pas avant terme, on devrait se régler d’après la majorité des cas, et, admettant qu’ici la vache a vêlé par suite du coup reçu, le propriétaire devrait payer la moitié du dommage pour perte du petit, non le quart? Ceci même prouve qu’en fait de question financière on n’applique pas la justice selon la majorité, mais selon l’exception (qui est ici le doute). Toutefois, dit R. Yossé, pour d’autres points on applique les règles de justice en fait d’intérêt financier d’après la majorité des cas. Ainsi, R. Aba a enseigné: Si après qu’un chameau s’est attardé (copulavit) parmi les chamelles, l’un de ces animaux est trouvé mort, il y a présomption que ledit chameau (dans son emportement) a tué un congénère, et son maître est responsable du dommage (preuve qu’en cela on suit les cas les plus fréquents).

Pnei Moshe non traduit

גמ' וכי כל הפרות מפילות. בתמיה ונהלך בהן אחר הרוב דרוב הפרות אינן מפילות וזו אמור מחמת נגיחה הפילה וישלם חצי נזק לולד:

שלא הילכו במידת הדין בממון. לענין דין ממון אין הולכין אחר הרוב:

אלא במיעוט. כלומר שתולין הדבר בספק ואפילו אם הוא מיעוט ולא אזלינן בתר רובא אלא בדיני נפשות ובאיסורא:

במקום אחר. יש איזה דבר במקום אחר שהלכו בו אחר הרוב אפי' בדין ממון:

גמל האוחר. עוסק בתשמיש ועל שם שתשמישו אחור כנגד אחור כדאמ' בבכורות קרי ליה אוחר וסתם בהמות משתגעות בשעת תשמיש והזכרים מכין זה את זה:

חייב. בעל הגמל הזה שבידוע שזה האוחר הרגו וש''מ דהכא אזלינן בתר רובא וטעמא דאומדנא דמוכח הוא שזה הרגו שהיה עומד בצדו:

וְאָמַר רִבִּי יַנַּאי. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִן הַפָּרָה וּבַעַל הַוְולָדוֹת עוֹלֶה לְבַעַל הַפָּרָה רְבִיעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. מֵתוּ הַוְולָדוֹת. מָאן דָּמַר. מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק לַפָּרָה וּרְבִיעַ נֶזֶק לַוְולָד. אָהֵן יְהִיב נִיזְקֵיהּ וְאָהֵן יְהִיב נִיזְקֵיהּ. מָאן דָּמַר. מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִן הַפָּרָה וּבַעַל הַוְולָדוֹת עוֹלֶה לְבַעַל הַפָּרָה רְבִיעַ. אָהֵן יְהִיב נִיזְקֵיהּ. וְאָהֵן אָמַר. לֹא לְדֵין בְּעִית אַייְדִי לִיקוּמֵיךְ.

Traduction

Quant à la suite, dit R. Yanaï, ''si une vache a frappé un bœuf, etc.'', pourquoi le maître ne subit-il qu’un quart de perte sur le petit? Voici comment il faut rectifier ce passage: on compte à part chacun des dommages, le maître paie (subit) la moitié du dommage sur le corps de sa vache, et le possesseur des petits tient compte au maître de la vache pour la moitié de sa part lui incombant de ce second fait, soit le quart de la valeur des petits. Selon R. Yossé, chacun des maîtres (de la vache et du bœuf) paiera la moitié du délit. Quelle différence pratique y a-t-il entre ces 2 avis (puisqu’en somme chacun ne paiera qu’un quart pour le petit)? Il y en a une au cas où les petits seraient morts ensuite: d’après le 1er avis, disant que chacun paie la moitié des 2 dommages survenus (vache et petit), le maître de la vache devra donner la moitié qui lui incombe, et l’autre remettra l’autre moitié; d’après le second avis, le maître du bœuf ne perd pas la moitié, puisqu’il commence par réclamer une moitié au maître de la vache. Le premier d’entre eux dit: ''je remets ma part''; le second dit: ''tu ne prétends pas réclamer pour ce petit, puisque j’aurais à te rendre en ce cas le quart de la valeur sur le corps; je te jette donc ce petit cadavre'' (et le maître de la vache perdra ce 1/4).

Pnei Moshe non traduit

אמר ר' ינאי כיני מתניתא. אסיפא דמתני' וכן פרה שנגחה וכו' קאי משום דקשיא ליה הא דקתני משלם ח''נ מן הפרה ורביע נזק מן הולד דמשמע מינה שלשה רביעי נזק ואמאי הא תם הוא ואינו מגיע לו אלא ח''נ ולפיכך מפרש ר' ינאי דהכא קתני ומתני' מיירי בשהפרה דחד והוולדות דחד כגון שמכר לו הפרה חוץ מעוברה והילכך הניזק גובה ח''נ מן הפרה ובעל הוולדות הוא עולה בתשלומי רביע לבעל הפרה דהא השתא שותפי נינהו בהזיקא וצריך להחזיר לו המגיע על חלקו לשלם והוא רביע ובעל השור אינו גובה אלא ח''נ:

זה נותן מחצה. ר' יוסי ס''ל דלא מצי בעל השור לגבות מעיקרא ח''נ מן בעל הפרה על מנת שיחזיר לו בעל הוולדות רביע אלא בתחלה גובה מזה מחצה מחלקו והוא רביע נזקו ומחצה והוא רביע נזק מזה וח''נ מן הפרה דקתני חצי המגיע לו ממנו בעד נזקו והוא רביע:

מה מפקה מביניהון. מאי שנא אם כך הוא גובה סוף סוף כל א' נותן רביע הנזק ומאי בינייהו:

מתו הוולדות. אח''כ איכא בינייהו:

דמ''ד משלם ח''נ לפרה וכו'. וכלומר מן הפרה ומן הולד:

אהן יהב ניזקיה. זה בעל הפרה נותן נזקו המגיע אליו:

ואהן. בעל הוולדות יהב נזקיה וכלומר דבעל השור הוא מפסיד שהרי תם הוא ומגופו הוא משתלם והולד מת אלא משום דלהאי מ''ד אחרינ' גובה בעל השור כל ח''נ מן האחד והוא אינו מפסיד כלום מחצי נזקו קאמר הכא ואהן יהיב נזקיה וכלומר מה שהוא מוצא אצלו יש לו:

ומ''ד משלם ח''נ מן הפרה וכו'. הרי בעל השור אינו מפסיד בחצי נזקו שהוא הולך בתחלה לגבות מן הפרה וכשיחזור בעל הפרה על בעל הוולד שיעלה לו חלקו רביע הנזק:

ואהן אמר לא לדין בעית. לא לזה הוולד אתה רוצה לגבות שאחזיר לך רביע הנזק המשתלם מגופו:

איידי ליקומיך. הריני משליך הנבלה לפניך טול וקח אותה וכלומר דהשתא בעל הפרה הוא המפסיד שאינו יכול לחזור ולגבות מן בעל הולד:

וְכֵן פָּרָה שֶׁנָּֽגְחָה אֶת הַשּׁוֹר כול'. רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. הָא אִילּוּ וַודַּאי זֶה נוֹתֵן מְחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה. כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר. רַגְלָהּ שֶׁלְּאָדָם אֶחָד כּוּלָּהּ שֶׁלְּאָדָם אֶחָד. זֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה. אָמַר לֵיהּ. בְּמוּעָד הִיא מַתְנִיתָא. רַגְלָהּ מְכוּרָה לָךְ. מָכַר חֶצְייָהּ. רַגְלָהּ שְׁנִייָה מְכוּרָה לָךְ. מָכַר חֲצִי חֶצְייָהּ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ. כָּל אִילֵּין שְׁמוּעָתָא דְּלֵוִי אִינּוּן.

Traduction

Si la vache a frappé un bœuf, etc.'', dit la Mishna (152)L'édition de Venise commence ici à tort le 2.. R. Aboun b. Cahanat demanda devant R. Imi: Est-ce en raison du doute si l’avortement a eu lieu avant ou après le coup, que la 1re moitié est due sur la vache qui a frappé? Si donc il y avait certitude sur l’antériorité du coup, réclamerait-on à chacun des 2 maîtres la moitié du paiement, outre la part du propriétaire des petits? Or, dira-t-on que si un animal appartenant pour le pied à une personne et en propriété totale à une autre, le premier paiera une moitié du dommage au demandeur égale à la part du propriétaire? (De même ici, pourquoi le propriétaire est-il astreint à une part)? On peut expliquer, répond R. Imi, qu’il s’agit de l’animal debout (153)Le Pné-Mosché corrige mouad et 'omed (lettres interverties)., autrement dit: si l’on a vendu le pied, ou la moitié du pied, ou le second pied, ou 1/4 de l’entier, cette cession est valable, et l’acquéreur partiel est légitimement responsable d’une part des dommages. R. Simon b. Lakish ajoute: tous ces enseignements émanent de l’école de Levi (et n’ont pas d’autorité en fait).

Pnei Moshe non traduit

מפני שהוא ספק. טעמא דיש כאן ספק שמא עד שלא נגחה ילדה ולא הוה ולד בהדה כי נגחה ולפיכך הוא גובה מן הפרה תחלה דהיא ודאי נגחה ואח''כ חוזר בעל הפרה על בעל הולד שיעלה לו חלקו:

הא אילו וודאי. אבל אם היינו יודעין בודאי שמשנגחה ילדה והיא וולדה נגחו:

זה נותן מחצה וכו'. גובה מכל א' מחצית חלקו ומשלם בעל הוולדות חלקו כמו בעל הפרה בתמיה:

כך אני אומר רגלה וכו'. בהמה של שנים ואין לאחד מהן חלק בה אלא רגלה בלבד וכולה של האדם אחר והזיקה וכי כך אנו אומרים שזה יתן מחצה להנזק מפני חלק הרגל שהיא שלו כמו שזה נותן מפני חלק כולה שהיא שלו וה''נ אמאי ישלם בעל הולד כמו בעל הפרה:

א''ל במועד היא מתניתא. לשון מועד אי אפשר ליישב כאן דודאי מתני' בתם מיירי ומאן דמפרש במועד לא ידע לפרש מתני' והיאך נשאו לבו לפרש דישרים הנעלמים ממנו ומדכוותיה ונ''ל שנתחלפו האותיות בהעתקה וכך צ''ל א''ל בעומד היא מתניתא וכלומר שהשיב לו ר' אימי מה אתה מתמה בזה כך אני אומר רגלה של אדם אחד וכו' ודאי דאשכחן הכי ובאוקמתא דהאי ברייתא דלקמיה:

רגלה מכור לך. האומר לחבירו רגלה של בהמה זו מכורה לך:

מכר חצייה. חצייה של בהמה מכורה היא ויש להלוקח החצייה ולהמוכר חצייה ולפיכך אם חזר ואמר רגלה שנייה מכור לך מכר לו חצי חצייה של הבהמה והשתא נוכל להעמיד האי דינא שפיר רגלה של אדם א' וכו' שאם אמר לו רגלה מכורה לך הרי יש לו חלק בה כמו המוכר ואם הזיקה זה נותן מחצה וזה נותן מחצה דשותפין הן ובמתני' נמי דהוי כמו שותף בהנזק מחמת הולד שלו והיא וולדה נגחו ולדבריך שאתה בעצמך מדמה דין דמתני' לרגלה של אדם א' וכו' לא קשיא נמי הקושיא שלך:

כל אלין שמועתא דלוי אינון. כל אילו הברייתות ודומיהן בתנא דבי לוי הן ולא סמכינן עלה דהאי ברייתא דכל ברייתא דלא נשנית בתוספתא דבי ר' חייא ור' הושעי' לאו דסמכא היא ולא מקשינן בבי מדרשא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source